תדע כל אם ביתרית, שהפקידה את כספה ולחם ילדיה בידי מי שאינם ראויים לכך.

המצב אליו הגענו, חמור מאוד. אין ברירה, אלא להשתמש בדימוי מסויים שמאוד מזכיר את המצב העגום. צריך ללמוד מכל אדם, ואמר פעם מישהו מראשי הציונים: "תדע כל אם עברייה, שמפקידה את בנה לידי אלו שראויים לכך". ואילו אצלינו, המשפט יותר מתאים: "תדע כל אם ביתרית, שהפקידה את כספה ולחם ילדיה בידי אלו שאינם ראויים לכך".
כל זאת ולמה?
החשב המלווה של עיריית ביתר, מתוקף תפקידו, בדק את החשבונות של קוי הטלפון הנייד בעיריית ביתר. לתדהמתו הוא ראה שמשפחת רובינשטיין כולה, מדברת עם קוי טלפון זה תקופה ארוכה על חשבון העירייה. הגברת הנכבדה, והבנים. כמובן שהורה מיד על סגירת החשבונות הנ"ל.

רק בביתר זה יכול לעבור בשתיקה
בעיר נורמלית, דקה אחרי, ראש עיר אינו יכול יותר לשמש כראש עיר אחרי דבר כזה. איך יכול ראש עיר לבקש ממך ארנונה, בשעה שמהכסף הזה בדיוק הוא מחלק מכשירים ושיחות חינם למשפחה שלו ??? כיצד מחר ראש עיר כזה יכול לתבוע בכלל ארנונה מתושבים??? יש כאן בעיה מוסרית קשה מאוד מאוד, שאינה מותירה אפשרות להשאירו בתפקידו ולו רגע אחד!

הרגל - נעשה טבע
בן אדם שהתרגל לקחת כספי ציבור, כבר שכח מזמן ולא שם לב על הכספים  ה'קטנים.' הרי זה מעיד על התנהלות. הרגל לחיות על חשבון הציבור גם בבית, ובחיים הפרטיים. גניבה קטנה, יותר גרועה מגניבה גדולה. גניבה גדולה, בדר"כ מסתירים היטב והיא מחושבת, ואולי חד פעמית. גניבה קטנה, מעידה על הרגל שנעשה טבע.

מדוע  נאמר שכשאדם הדליק אור בשבת בשוגג חייב חטאת? הרי הוא לא שם לב? יש מסבירים, שדווקא בשוגג זה יותר חמור מבמזיד. משום שאדם חוטא במזיד, הוא מודע לכך שחטא, ויחזור בתשובה. אך בשוגג, ההרגל נעשה אצלו טבע, ולכן טעה מתוך שהתרגל. העבירות הקטנות מעידות על הרגל, ואין שם על לב. (בנמשל זה במזיד, הדימוי בא להסביר את ההרגל לחיות על חשבון הציבור)

אין ברירה, ויש לקרוא לראש העיר להתפטר מיד!
נבחר ציבור אינו יכול לגעת בכספי ציבור, ולהישאר בתפקידו. כמו גבאי בית כנסת, שנוגע בכספי ציבור ח"ו. אין ברירה, ראש העיר חייב להתפטר!

רובינשטיין. פלפונים למשפחה על חשבון משלמי המיסים